זיכרון בסלון - ללימוד והמחשה של זיכרון אוטוביוגרפי בקורס פסיכולוגיה קוגניטיבית

קורס 'פסיכולוגיה קוגניטיבית', מד"ה, מונה 90 סטודנטים.

מפגש בזום עם שורד שואה, מר אביגדור נוימן, שהתקיים במסגרת הקורס פסיכולוגיה קוגניטיבית, בו נושא הזיכרון הוא נושא מרכזי, ובין השאר אנו עוסקים בזיכרון אוטוביוגרפי. מטרת המפגש עם ניצול השואה היה לשמוע זיכרון אוטוביוגרפי של אדם מבוגר מאוד, אשר חווה תקופות קשות כבר מגיל נעוריו, וחווה גם צמיחה ותקומה בבגרותו ובזקנתו. על אף שלא היה משקל בציון, הייתה נוכחות כמעט מלאה, הסטודנטים היו קשובים ושאלו שאלות רבות. החיבור הרגשי של הסטודנטים לסיפור האישי והאותנטי של אדם שמדבר איתם ועונה לשאלותיהם, מלמד אותנו דברים על הזיכרון האוטוביוגרפי שלא יכולנו ללמוד רק מהתאוריות והמחקרים.

האפשרות להפגש בזום עם ניצול שואה יצרה הזדמנות למפגש ייחודי ומקרב, למרות המרחק הפיזי.

2 סטודנטיות הזמינו את הסבתא לשיעור – בתמונה אפשר לראות את אחת הסבתות

לקראת סוף השיחה הסטודנטים התבקשו לכתוב (במודל) איזה שאלות התעוררו בהם לגבי האופן בו הזיכרון עובד והגורמים המשפיעים עליו, ומה בדברים של אביגדור עורר בהם את השאלות האלה. הנה דוגמאות לדברים שהם כתבו:

• "אביגדור לא דיבר הרבה על הזיכרונות מלפני תחילת התקופה הקשה מה שעורר את השאלה האם הזיכרון "נמחק" או הודחק בעקבות הטראומות שעבר? "

• "אביגדור סיפר שזכר המון פרטים קטנים במחנות ששרד מה שעורר את השאלה: כיצד הזיכרון החושי קיבל משמעות נפשית?"

• "האם הזיכרון עובר תהליכי שינוי כל פעם שמעלים אותם בראש? זאת מכיוון שאביגדור סיפר את סיפורו אשר כלל עובדות רבות, אך מצד שני הוא סיפר את סיפורו כל כך הרבה פעמים, כך שמעניין אותי לדעת מה הוא באמת זוכר, ומה כבר נהיה חלק מהסיפור המובנה?"

• "אביגדור זוכר מלא פרטים אחרי הרבה שנים השאלות שלי: איך הזיכרון שלו הצליח לקודד כל כך הרבה פרטים בתקופה שהיא כל כך עמוסה נפשית ובה אדם מנסה להתרכז בלשרוד? איך הזיכרון שלו מצליח לשלוף מידע שבעיניו ויזואלי וחושי (כמו ריח השריפה) אחרי כל כך הרבה שנים שבהם הוא לא סיפר לאף אחד?"

• "הדהים אותי שאפילו שהזיכרונות שלו מאוד קשים וטראומתיים, במקום להדחיק את הסיפור שלו, הוא שיחזר אותו בזיכרון ונדמה שהוא אינו שכח אפילו פריט אחד מהסיפור שלו בתקופת נעוריו."

• "בסיפור שבו אביגדור אמר שהוא ואחותו זכרו דברים שונים- מי הביא למי לחם, תהיתי עד כמה זיכרון מושפע מתבניות שכבר נמצאות לנו במוח, כלומר האם זה שהוא ראה בה את אחותו הגדולה, גרם לכך שהוא הוסיף לה את האחריות ללחם?"

• "השאלה הראשונה שעלתה לי בעקבות הזיכרונות והחוויות שלי מסבא שלי היא האם לאחר ההחלטה לשתף הסיפור חייו ולפתוח את הזוועות שעבר, הרגיש אביגדור שינוי, רוגע ותחושה שאפשר כעת לפתוח מקום בלב ובראש ליצירת זיכרונות חדשים?"