הפוליטיזציה וההקצנה של השיח בארץ ניכרת לא רק ברחוב וברשתות החברתיות.
גילויים של שיח קשה ולא סובלני ניתן למצוא גם במסדרונות האקדמיה ובכיתות הלימוד, הן במישרין במהלך השיח בכיתה והן בעקיפין, דרך חשיפה של סטודנטים להתבטאויות קשות של עמיתים ללימודים ברשתות החברתיות.
מקרים אלו לעיתים דורשים מהמרצה תגובה בזמן אמת. גיבוש מענה הולם מעלה שאלות לא פשוטות, כמו למשל- מה לעשות כאשר עולות סוגיות פוליטיות וחברתיות שנויות במחלוקת בקורסים? מה עושים כאשר ויכוח מתלהט
ויוצא מכלל שליטה? איך מתווכים או מתייחסים לעמדות קיצוניות ו/או גזעניות של סטודנטים? כיצד מגיבים באופן המאפשר שיח ולא נחווה כהשתקה? האם יש נושאים שלא לגיטימי לדון בהם ומהם "הקווים האדומים" לשיח כזה?
בהקשר הרחב יותר עולות שאלות מורכבות לא פחות - האם תפקיד המרצה מסתכם בהעברה מקצועית של תכני
הלימוד? האם יש מקום לדעה האישית של המרצה בסוגיות ערכיות? אם כן, כיצד ניתן לעשות זאת, ומהן המגבלות שיש להביא בחשבון? האם מדובר כאן
בסוגיה של חופש הביטוי של המרצים או שמדובר כאן בשאלה פדגוגית של קידום השיח הכיתתי?